הו צ'י מין סיטי (Ho Chi Minh City), שרוב האנשים עדיין קוראים לה סייגון, היא העיר הגדולה בווייטנאם ומנוע הכלכלה שלה. היא חמה כל השנה, צפופה, ונעה בקצב אחר לגמרי מהאנוי.
היא גם המקום שבו ההיסטוריה של המאה ה-20 מרגישה הכי נוכחת — וזה חלק ממה שהופך אותה למעניינת, גם אם לא תמיד לנעימה.
מה לראות
מוזיאון שרידי המלחמה (War Remnants Museum) — קשה, חשוב, ומומלץ. התצוגה על השלכות המלחמה, כולל השפעות האייג'נט אורנג', לא קלה לצפייה. תנו לעצמכם זמן אחרי.
מנהרות קו צ'י — רשת מנהרות תת-קרקעית עצומה ששימשה בזמן המלחמה, כשעה-שעתיים מהעיר. אפשר לזחול בקטע שהורחב לתיירים. חוויה מוחשית מאוד.
רובע 1 — הלב התיירותי: קתדרלת נוטרדאם, בניין הדואר המרכזי (בתכנון מהתקופה הקולוניאלית), וארמון העצמאות.
שוק בן תאן — שוק מרכזי גדול. תיירותי מאוד וצריך להתמקח, אבל שווה סיבוב.
בוי וין — רחוב התרמילאים, רועש וסואן בערב. אוהבים או שונאים.
דלתת המקונג
אחת הסיבות המרכזיות לבוא לדרום. הדלתא היא רשת עצומה של נהרות, תעלות וכפרים שחיים על המים, כשעתיים-שלוש מסייגון.
אפשר לעשות טיול יום, אבל לילה-שניים באזור (למשל בקאן תו, שבה נמצא השוק הצף הגדול) נותנים חוויה אחרת לגמרי — קמים לפנות בוקר ורואים את השוק הצף מתעורר.
טיולי יום מסייגון נוטים להיות תיירותיים ומהירים. אם יש לכם זמן — עדיף ללון.