מסלול שבועיים בווייטנאם — הגרסה שלא מתישה אתכם

המסלול המומלץ: צפון ומרכז

ימים 1–3 — האנוי. נוחתים, מתאוששים מהג'ט לג ומסתובבים בעיר העתיקה. אגם הואן קיים, רובע 36 הרחובות, אוכל רחוב, ובית הכלא הואה לו למי שאוהב היסטוריה. יום שלישי אפשר להקדיש לטיול יום.

ימים 4–5 — נין בין. שעתיים מהאנוי, ומקבלים ״הא לונג ביבשה״: צוקי גיר עצומים שעולים מתוך שדות אורז, שייט בסירת משוטים דרך מערות מוצפות, ותצפית מוא קייב. פחות עמוס מהא לונג ולדעתנו יפה לא פחות.

ימים 6–8 — פונג נה. רכבת לילה או אוטובוס שינה מהאנוי לדונג הוי, ומשם לכפר. שני לילות מלאים לפחות: יום אחד למערה גדולה (גן עדן או פונג נה), יום שני לטרק ג'ונגל או למערת החושך. זה החלק שאנחנו הכי מבינים בו — יש לנו עמוד לכל מערה.

ימים 9–11 — הוי אן ודא נאנג. העיר העתיקה של הוי אן עם הפנסים, חייטים, אופניים ואוכל מצוין. דא נאnג לחוף ולגשר הזהב. זה חלק ה״נשימה״ של המסלול.

ימים 12–14 — הו צ'י מין והמקונג, או חוף. כאן יש פיצול: או טיסה פנימית לדרום לסייגון + דלתת המקונג, או להישאר במרכז ולסיים בשקט בחוף. תלוי כמה אתם אוהבים לזוז.

הגרסה החלופית: מרכז ודרום

אם נחתתם בסייגון או שאתם פשוט אוהבים חום וחופים יותר מהרים: ימים 1–3 הו צ'י מין ומנהרות קו צ'י, ימים 4–5 דלתת המקונג, ימים 6–8 טיסה פנימית לדא נאנג והוי אן, ימים 9–11 פונג נה, וימים 12–14 האנוי לפני הטיסה הביתה.

זה עובד טוב באותה מידה. ההבדל העיקרי הוא באווירה: הצפון היסטורי, הררי וקריר יותר; הדרום עירוני, חם וטרופי.

מה לוותר עליו

סאפא. יפה מאוד, אבל היא רחוקה בצפון ודורשת מינימום שלושה ימים כולל נסיעות. בשבועיים זה בא על חשבון משהו אחר.

הא לונג — אם אתם עושים נין בין. שתיהן נופי קארst דומים, ונין בין פחות עמוסה וזולה יותר. אם חייבים הא לונג, ותרו על נין בין ולא להפך.

פו קווק. אי יפה, אבל הוא יעד נופש בפני עצמו ולא תחנה במסלול. שמרו אותו לטיול אחר או להארכה.

והכי חשוב: אל תוסיפו עוד עיר ״כי אנחנו כבר שם״. הזמן בין המקומות הוא שגונב לכם את הטיול.

ימים 1–3: האנוי

הטיסה הישירה מתל אביב נוחתת בנוי באי בבוקר אחרי כ-11 שעות וחצי. אל תתכננו כלום ליום הזה חוץ מלהגיע לעיר ולהחזיק מעמד עד הערב — הפרש השעות הוא חמש שעות קדימה בקיץ.

מהשדה למרכז זה 27 ק״מ וכ-40–50 דקות. גראב הוא הדרך השפויה: המחיר סגור מראש. הטעות הקלאסית היא לקחת ״מונית״ ממישהו שניגש אליכם באולם הנוסעים, וההפרש יכול להיות פי שלושה.

יום שני הוא העיר העתיקה: אגם הואן קיים, רובע 36 הרחובות, ואוכל רחוב. מקדש הספרות עולה 70,000 דונג וכלא הואה לו 50,000 — שניהם שעה עד שעה וחצי, ושניהם שווים.

יום שלישי הוא טיול יום או יום חופשי. ואם תכננתם את המאוזוליאום של הו צ׳י מין, בדקו לפני: הוא סגור לתחזוקה שנתית בערך מספטמבר עד נובמבר, וגם בשאר השנה סגור בימי שני ושישי ופתוח בבוקר בלבד.

ימים 4–5: נין בין

שעתיים מהאנוי, ולדעתנו התמורה הטובה ביותר בכל הצפון. אפשר להגיע ברכבת, באוטובוס או בהסעה מאורגנת.

היום המרכזי הוא שייט בטראנג אן: שעתיים וחצי עד שלוש וחצי בסירת משוטים בין צוקי גיר, דרך שורה של מערות מוצפות שבחלקן צריך להתכופף. הכרטיס עלה ל-300,000 דונג ב-1 בינואר 2026, ורוב המדריכים עדיין מפרסמים 250,000.

שימו לב לשני דברים שמפתיעים אנשים. ראשית, החותר מזיז את הסירה בידיים שלוש שעות ואינו מקבל שכר מהכרטיס — טיפ של 100,000–200,000 דונג הוא הנוהג המקומי, ועדיף לדעת מראש מאשר להיות מופתעים בסוף. שנית, דלפקי הכרטיסים הם מזומן בלבד.

בחצי היום השני: מערת מואה (100,000 דונג) היא כ-500 מדרגות לתצפית שמשקיפה על כל העמק, או פגודת באי דין עם רכבת חשמלית ב-100,000 הלוך ושוב.

מי שמגיע בסוף מאי או בתחילת יוני יראה את שדות האורז בטאם קוק מזהיבים. בשאר השנה הם ירוקים או קצורים, וזה עדיין יפה — פשוט לא התמונה שראיתם.

ימים 6–8: פונג נה

מהאנוי דרומה יש שתי דרכים הגיוניות. רכבת לילה לדונג הוי לוקחת 8 עד 12 שעות ועולה כ-₪70–110 במיטה רכה, יוצאת בערב וחוסכת לילה של לינה. טיסה פנימית לוקחת שעה ורבע ועולה 38 עד 65 דולר.

מדונג הוי לכפר עוד 45 ק״מ. אוטובוס B4 מהעיר עולה כ-60,000 דונג, גראב 350,000–450,000, ורכב פרטי 800,000–1,200,000. שימו לב שאין אוטובוס ציבורי משדה התעופה או מתחנת הרכבת.

היום הראשון הוא המערות הנגישות: גן עדן (250,000 דונג, שביל מבוקרד, שעתיים-שלוש) או מערת פונג נה (150,000 כניסה ועוד סירה ב-550,000 — לסירה ולא לאדם, עד ארבעה-עשר אנשים, אז חפשו עם מי להתחלק).

היום השני הוא הסיבה שבאתם: טרק מערות. מערת הפיל או טרה אנג ליום אחד, או האנג אן ליומיים אם אתם מוכנים לוותר על משהו אחר. בטרקים הגדולים מגיעים לכפר לילה קודם — הם יוצאים בסביבות שבע בבוקר, ורכבת שמאחרת שעה מבטלת לכם את היום.

ימים 9–11: הואה והוי אן

מפונג נה דרומה להואה זה 4 עד 5 שעות באוטובוס ישיר — הקטע הקצר ביותר מפונג נה לעיר גדולה.

הואה שווה יום שלם. העיר האסורה עולה 200,000 דונג ודורשת כשלוש שעות, וכל קבר קיסרי עוד 150,000. הכרטיס המשולב לעיר האסורה ולשלושה קברים עולה 530,000 במקום 650,000 והוא תקף יומיים — שימושי במיוחד כי הקברים פזורים 6 עד 12 ק״מ בשלושה כיוונים ובלי רכב היום מתפרק.

משם להוי אן עוד 3 עד 4 שעות, דרך מעבר האי ואן. ביום בהיר זה אחד הכבישים היפים באסיה; בסערה הוא נסגר, ואז הרכבת דרך המנהרה היא החלופה.

הוי אן היא יומיים: העיר העתיקה עם הפנסים, חייטים שתופרים תוך יום, ואופניים לחוף אן באנג. כרטיס העיר העתיקה עולה 120,000 דונג וכולל חמישה אתרים — והוא תקף לאותו יום בלבד, אז אל תקנו אותו בחמש אחר הצהריים.

ימים 12–14: הדרום, או לא

כאן המסלול מתפצל, ושתי האפשרויות לגיטימיות.

הראשונה: טיסה פנימית לסייגון (כשעה ורבע) ושני ימים בדרום — מוזיאון שרידי המלחמה ב-40,000 דונג, מנהרות קו צ׳י ב-135,000 (המחיר עלה ב-1 בפברואר 2026), ויום בדלתת המקונג. זה מוסיף אקלים שלישי ותחושת עיר גדולה.

השנייה: להישאר במרכז. עוד יום בהוי אן או בדא נאנג, חוף, ולטוס הביתה מדא נאנג. פחות לראות, יותר ליהנות.

ההמלצה שלנו תלויה בכם: אם אתם אנשים שנטענים מתנועה — תטוסו דרומה. אם אתם מגיעים ליום ה-12 עייפים, החוף יזכר לטובה יותר מעוד מוזיאון.

מה להזמין מראש ומה לא

מראש, בלי להתלבט: הטיסות הבינלאומיות, הוויזה (וגם ההצהרה המקוונת לפני הנחיתה, שהיא חובה מ-2026 וחינמית), וטרק מערות רב-יומי אם אתם רוצים אחד — אלה נסגרים שבועות ואף חודשים קדימה.

כדאי מראש: רכבת לילה בעונה, לילה ראשון בהאנוי, וטיסות פנימיות אם התאריכים נוקשים.

ממש לא צריך מראש: לינה ברוב המקומות מחוץ לעונת השיא, סיורי יום, השכרת אופנוע, והסעות בין ערים. אלה נסגרים יום-יומיים לפני בלי בעיה, ולפעמים בזול יותר.